לשון הרע

חוק איסור לשון הרע

מהו לשון הרע?

ע"פ חוק איסור לשון הרע,תשכ"ה-1965, לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –

1. להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם
2. לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
3. לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
4. לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;

עילת תביעה

בכדי שתקום עילת תביעה, יש להוכיח שני דברים:

1. "פרסום"
2. "לשון הרע"(כפי שפורט לעיל)

פרסום, מהו?

סעיף 2 לחוק, מגדיר פרסום כפי שיפורט להלן:

• פרסום, לענין לשון הרע – בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.
• רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות –

1. אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע;
2. אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות, להגיע לאדם זולת הנפגע.

למעשה כל פרסום אשר הופץ בו ביטוי פוגעי או שקרי שהגיע לאדם אחד לפחות מלבד המפרסם הינו עולה לכדי לשון הרע, במידה והפרסום הופץ בכתב, על התובע להביא הוכחה לכך.

זאת אומרת, במידה והופץ ביטוי פוגעי כזה או אחר ובתוך הביטוי ישנו פוטנציאל לפגיעה בשמו הטוב של האדם, מדובר בלשון הרע ונראה כי עומדת לכם עילת תביעה.

**לאחרונה, ביהמ"ש בעליו קבע כי לא רק פרסום של פוסט הינו לשון הרע, גם אדם אשר שיתף פוסט שיש בו לשון הרע יהיה חשוף לתביעה (בר”ע 1239/19).

לשון הרע באינטרנט

פרסום לשון הרע, אשר פורסם ברשת האינטרנט בכלל, וברשתות החברתיות בפרט, עונה על דרישת הפרסום. ברשת האינטרנט אין גבולות פיזים, המידע ברשת זמין לכל אדם וסביר להניח שבמידה ופורסם יגיע לפחות לאדם אחד.

הרשתות החברתיות נהיו חלק מחיינו ובהן ישנם יתרונות גדולים, הרשתות החברתיות הקצינו בלשון המעטה את חופש הביטוי אשר נגזר מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כל אדם באשר הוא יכול לומר ולפרסם ברשתות את אשר על ליבו, אך עם הייתרונות הגדולים ישנן גם סכנות גדולות לא פחות- חשיפה לתביעת לשון הרע.

נחשפת לפרסום לשון הרע?

1. ראשית, לתעד את הפרסום, בהקלטה או לחלופין בצילום הפרסום התגובות ושיתופחם במידה והיו. ראיה זאת תחזק את התביעה.
2. שנית, לפנות לעו"ד העוסק בתחום וקבלת ייעוץ משפטי.

פיצוי

1. סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע קובע, כי במידה ופורסם לשון הרע, רשאי ביהמ"ש לפסוק פיצוי של עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק.
2. במידה והוכח כי לשון הרע פורסה בכוונת לפגוע, רשאי ביהמ"ש לפסוק כפל פיצוי, קרי 100,000 ₪.
3. זאת ועוד, הסכומים הנ"ל יהיו מוצמדים למדד מחודש ספטמבר 1998, מה שיכול להביא לפיצוי של עד 140,000 ₪
4. מעבר לאמור לעיל, במידה ולנפגע נגרם נזק, ישנה אפשרות להגדיל את סכום התביעה בהתאם לנזקים.