בקצרה: דמי פגיעה הם תשלום של הביטוח הלאומי למי שנפגע בעבודה ולא יכול לעבוד לפי אישור רפואי. מקבלים 75% מההכנסה בשלושת החודשים שלפני הפגיעה, עד 1,314.25 ₪ ליום (מ־1.1.2026), לכל היותר על 91 ימים. התשלום מגיע לחשבון הבנק אחרי שהתביעה מאושרת.

  • שיעור: 75% מההכנסה החייבת בדמי ביטוח, לחלק ב־90.
  • תקרה ליום: 1,314.25 ₪ (מ־1.1.2026).
  • תקופה מרבית: 91 ימים (13 שבועות), רצופים או לא.
  • מאיזה יום: ממחרת יום הפגיעה. לשכיר שנעדר פחות מ־12 ימים: מהיום השלישי.
  • איך תובעים: טופס בל/211.

לקריאה משלימה באתר: הזכויות שלכם אחרי תאונת עבודה

מי זכאי לדמי פגיעה

  • עובד שכיר או עצמאי שמבוטח בביטוח נפגעי עבודה, ומתנדב שהפגיעה שלו הוכרה כפגיעה בעבודה.
  • מי שלא מסוגל לעבוד בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת, לפי תעודה על אי כושר מהרופא המטפל או ממרפאה לתאונות עבודה.
  • מי שלא עבד בתקופה שבתעודה.
  • עצמאי: רק אם היה רשום בביטוח הלאומי כעצמאי ביום הפגיעה ושילם את דמי הביטוח במועד.

כמה מקבלים

הביטוח הלאומי מחשב את דמי הפגיעה ליום בשתי דרכים, ומשלם לפי התוצאה הגבוהה:

  1. 75% מההכנסה החייבת בדמי ביטוח בשלושת החודשים המלאים שלפני החודש שבו הפסקתם לעבוד, לחלק ב־90.
  2. אותו חישוב, לפי חודש הפגיעה עד יום הפגיעה ושני החודשים שלפניו.

הסכום לא עולה על 1,314.25 ₪ ליום, למי שנפגע אחרי 1.1.1995.

דוגמה להמחשה בלבד: מי שהרוויח 10,000 ₪ בחודש (30,000 ₪ בשלושה חודשים) יקבל 30,000 × 75% ÷ 90 = 250 ₪ ליום. על 30 ימי אי כושר הסכום הוא 7,500 ₪. הסכום בפועל נקבע על ידי הביטוח הלאומי לפי הנתונים שלכם.

חזרתם לעבוד חלקית? מקבלים תשלום רק על שעות ההיעדרות, עד 8 שעות ביום. גם מי שנקבע לו אי כושר חלקי מקבל דמי פגיעה מופחתים.

עוד דוגמאות חישוב

הדוגמאות האלה הן להמחשה בלבד. הסכום בפועל נקבע על ידי הביטוח הלאומי לפי הנתונים שלכם.

  • שכר של 15,000 ₪ בחודש: 45,000 ₪ בשלושה חודשים × 75% ÷ 90 = 375 ₪ ליום. על 30 ימי אי כושר: 11,250 ₪. על 91 ימים: 34,125 ₪.
  • שכר גבוה, 60,000 ₪ בחודש: לפי החישוב יוצא 1,500 ₪ ליום, אבל התשלום נעצר בתקרה של 1,314.25 ₪ ליום.
  • חזרה חלקית לעבודה: מי שחזר לעבוד 4 שעות ביום מתוך 8 מקבל דמי פגיעה רק על 4 שעות ההיעדרות.

שכר שכולל שעות נוספות ומשמרות משתנה לפעמים מחודש לחודש. כיוון שהביטוח הלאומי מחשב בשתי דרכים ומשלם לפי הגבוהה, כדאי לבדוק ששני החישובים נעשו.

מי משלם בימים הראשונים

  • יום הפגיעה עצמו: המעסיק משלם שכר רגיל. אין עליו דמי פגיעה.
  • נעדרתם פחות מ־12 ימים: הביטוח הלאומי משלם מהיום השלישי אחרי יום הפגיעה. על שני הימים הראשונים המעסיק משלם דמי מחלה, בכפוף לתעודת מחלה ולימי מחלה צבורים.
  • נעדרתם יותר מ־12 ימים: הביטוח הלאומי משלם ממחרת יום הפגיעה, וגובה מהמעסיק את מה ששילם על 12 הימים הראשונים.
  • ימי מחלה: אסור למעסיק לנכות ימי מחלה צבורים על התקופה שבה משולמים דמי פגיעה, חוץ משני הימים שלמעלה.
  • מעסיק עם הרשאה (תקנה 22): משלם את דמי הפגיעה בעצמו ומקבל החזר. התשלום שלו לא יכול להיות נמוך מהסכום שקובע החוק.

עצמאים

עצמאי מקבל דמי פגיעה על תקופת אי הכושר, בניכוי 12 ימי ההיעדרות הראשונים. החישוב המלא לעצמאים

מתי משלמים

אחרי שהביטוח הלאומי מאשר את התביעה, הכסף מועבר לחשבון הבנק שרשמתם בטופס בל/211. לפי הטופס, זמן הטיפול המשוער הוא 60 יום, חוץ מתביעות על מחלת מקצוע. מגישים תוך 12 חודשים מיום הפגיעה. איך ממלאים ומגישים את טופס 211

מה קורה אחרי 91 ימים

דמי הפגיעה נעצרים. מי שעדיין לא חזר לעבוד, או שנשארה לו נכות בגלל הפגיעה, יכול להגיש תביעה נפרדת לקביעת דרגת נכות מעבודה. חישוב קצבת נכות מעבודה ומענק חד פעמי

מה נחשב פגיעה בעבודה לצורך דמי פגיעה

  • תאונה בעבודה: תאונה שקרתה תוך כדי העבודה ובגלל העבודה, כמו נפילה, פגיעה ממכונה או הרמת משא.
  • תאונה בדרך: בדרך הרגילה מהבית לעבודה ובחזרה, כולל בהסעה של המעסיק.
  • שליחות של המעסיק: נסיעה לספק, ללקוח או לאתר עבודה אחר.

גם אם עשיתם טעות בזמן העבודה, זה לא בהכרח שולל את דמי הפגיעה. החוק שולל הכרה רק במקרים מצומצמים של הפרת הוראות בטיחות, וגם אז לא כשהפגיעה גרמה לנכות או לאי כושר של 10 ימים לפחות. על הזכויות המלאות: תאונת עבודה: הזכויות שלכם.

איך מגישים נכון, כדי שהתשלום לא יתעכב

  1. תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה: מבקשים אותה מהרופא כבר בביקור הראשון, ומספרים לו שהפגיעה קרתה בעבודה.
  2. אישור המעסיק: לפי התקנות, המעסיק מאשר בטופס את פרטי התאונה, את השכר ואת ההיעדרות מהעבודה. אם הוא חולק על משהו, הוא כותב זאת בטופס, וזה לא מונע מכם להגיש.
  3. תלושי שכר מלאים: דמי הפגיעה מחושבים לפי ההכנסה. חשוב שכל רכיב בשכר יופיע: שעות נוספות, משמרות ותוספות.
  4. תעודות המשך: על כל תקופה של אי כושר צריך אישור רפואי. פער בין התעודות עלול לעכב את התשלום על הימים האלה.

הגשה מאוחרת: מה קורה אחרי 12 חודשים

אפשר להגיש תביעה לביטוח הלאומי גם אחרי 12 חודשים, אבל התשלום הרטרואקטיבי מוגבל ל־12 חודשים לפני ההגשה. לכן כדאי להגיש מוקדם ככל האפשר.

הביטוח הלאומי דחה את התביעה: מה עושים

כשפקיד התביעות לא מכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה, אפשר להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. כדאי לבדוק את נימוקי הדחייה כבר כשמקבלים את המכתב: לפעמים חסר מסמך שאפשר להשלים, ולפעמים צריך להוכיח את נסיבות התאונה בעדים ובתיעוד.

נכות מעבודה: מענק או קצבה

אחרי תקופת דמי הפגיעה, מי שנשארה לו נכות מגיש תביעה לנכות מעבודה. הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי קובעת את אחוזי הנכות, ולפיהם נקבע מה משולם:

  • נכות צמיתה של 10% עד 19%: מענק חד פעמי.
  • נכות צמיתה של 20% ומעלה: קצבה חודשית, לפי אחוז הנכות.
  • נכות זמנית של 9% ומעלה: קצבה לתקופה שנקבעה.
  • נכות של 75% ומעלה: אפשר לקבל גם גמלאות מיוחדות, בנוסף לקצבה.

כשיש כמה פגימות, האחוזים משוקללים ולא מחוברים. את החישוב אפשר לעשות במחשבון נכות משוקללת, והערכה של הקצבה במחשבון קצבאות ביטוח לאומי. איך מחושבים המענק והקצבה: חישוב קצבת נכות מעבודה ומענק חד פעמי.

מי שלא יכול לחזור לעבודה שלו בגלל הפגיעה, וההכנסה שלו ירדה, יכול לבקש מהוועדה להגדיל את אחוזי הנכות בגלל המקצוע והגיל. על זה בעמוד תקנה 15 ביטוח לאומי.

דמי פגיעה ותביעה נגד המעסיק

כשהתאונה קרתה בגלל רשלנות, למשל ציוד לא תקין, היעדר מעקות, עבודה בגובה בלי אמצעי בטיחות או בלי הדרכה, אפשר לתבוע את המעסיק ואת חברת הביטוח שלו. לפעמים אפשר לתבוע גם את הקבלן הראשי באתר או את החברה שבה עבדתם בפועל דרך חברת כוח אדם.

מה חשוב לדעת: לפי פקודת הנזיקין, מהפיצוי שהמעסיק צריך לשלם מנכים את מה שהביטוח הלאומי שילם וישלם. לכן התביעה נגד המעסיק היא על הפער, כמו הפסדי שכר מעבר לקצבה, כאב וסבל, עזרת הזולת והוצאות. כדי להעריך את הפער אפשר להיעזר במחשבון הפסדי השתכרות. פירוט בעמוד תביעה נגד המעסיק בתאונת עבודה.

ביטוחים פרטיים שכדאי לבדוק

הרבה נפגעי עבודה לא יודעים שיש להם עוד כיסוי. כדאי לבדוק:

  • ביטוח אובדן כושר עבודה, שלפעמים כלול בקרן הפנסיה או בביטוח המנהלים.
  • ביטוח תאונות אישיות, שמשלם לפי אחוזי נכות או לפי סוג הפגיעה.
  • ביטוחים שהמעסיק עשה לעובדים.

לכל פוליסה יש תנאים ומועדים משלה, ולכן כדאי לבדוק אותן כבר בהתחלה.

כמה עולה עורך דין לתביעת דמי פגיעה?

בתביעות לביטוח הלאומי, שכר הטרחה של עורך דין מוגבל בחוק, ומשולם רק אם התביעה מצליחה. התקרה קבועה בסעיף 315ב לחוק הביטוח הלאומי: בטיפול שכולל ייצוג בוועדה רפואית או בוועדת עררים, עד 17% מהגמלה בתוספת מע״מ. מי ששילם יותר מהתקרה רשאי לתבוע את ההפרש בחזרה.

מתי כדאי להתייעץ עם עורך דין

כשהביטוח הלאומי לא מכיר בפגיעה כתאונת עבודה, כשהמעסיק מכחיש את נסיבות הפגיעה, או כשהסכום נראה נמוך מהשכר שלכם. במשרד קלי אלמקייס ושות׳ מלווים נפגעי עבודה מחיפה, מהקריות ומכל הצפון מול הביטוח הלאומי. ליצירת קשר

הצלחות שלנו בתיקי תאונות עבודה

כל תיק שונה, ותוצאות קודמות אינן מבטיחות תוצאה דומה.

שאלות נפוצות

כמה זמן משלמים דמי פגיעה?

לכל היותר 91 ימים (13 שבועות), רצופים או לא, על הימים שבהם לא יכולתם לעבוד לפי אישור רפואי.

מה הסכום המרבי ליום ב־2026?

1,314.25 ₪, לפי הביטוח הלאומי, החל מ־1.1.2026.

האם המעסיק יכול להוריד לי ימי מחלה?

לא על התקופה שבה משולמים דמי פגיעה. החריג הוא שני הימים שאחרי הפגיעה, כשההיעדרות קצרה מ־12 ימים.

האם עצמאי מקבל דמי פגיעה?

כן, אם היה רשום כעצמאי ושילם דמי ביטוח במועד, בניכוי 12 הימים הראשונים.

מה ההבדל בין דמי פגיעה לדמי מחלה?

דמי מחלה משלם המעסיק כשהעובד חולה. דמי פגיעה משלם הביטוח הלאומי כשהעובד לא יכול לעבוד בגלל פגיעה בעבודה. על התקופה שבה משולמים דמי פגיעה, המעסיק לא מנכה ימי מחלה, חוץ משני הימים הראשונים כשההיעדרות קצרה מ־12 ימים.

מי משלם לי את דמי הפגיעה, המעסיק או הביטוח הלאומי?

ברוב המקרים הביטוח הלאומי משלם ישירות לחשבון הבנק. מעסיק שקיבל הרשאה לפי תקנה 22 משלם בעצמו ומקבל החזר. את יום הפגיעה עצמו משלם המעסיק כשכר רגיל.

איך מחשבים דמי פגיעה?

לוקחים את ההכנסה החייבת בדמי ביטוח בשלושת החודשים שלפני הפגיעה, מחלקים ב־90 ומכפילים ב־75%. התוצאה לא עולה על התקרה היומית. דוגמה מפורטת מופיעה בסעיף "כמה מקבלים" למעלה, והערכה של גמלאות נוספות במחשבון קצבאות ביטוח לאומי.

הביטוח הלאומי לא הכיר בתאונה. אפשר לערער?

כן. אפשר להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. כדאי לבדוק את נימוקי הדחייה מיד, כי לפעמים חסר רק מסמך.

עבר יותר משנה מהתאונה. עוד אפשר להגיש?

כן, אבל התשלום הרטרואקטיבי מוגבל ל־12 חודשים לפני ההגשה.

מה קורה אם אני לא מסוגל לחזור לעבודה אחרי 91 ימים?

דמי הפגיעה נעצרים, ומגישים תביעה לנכות מעבודה. אם נשארה נכות, הוועדה הרפואית קובעת אחוזים, ולפיהם משולם מענק או קצבה.

מקורות

המידע בעמוד הוא מידע כללי, נכון לנובמבר 2026, ואינו ייעוץ משפטי. כל מקרה נבדק לפי נסיבותיו.