נפגעתם בעבודה כי לא היה ציוד מגן, המכונה לא הייתה תקינה או שלא קיבלתם הדרכה? מעבר לגמלאות מהביטוח הלאומי, ייתכן שמגיעה לכם גם תביעת נזיקין נגד המעסיק. אלה שני מסלולים שונים: הביטוח הלאומי משלם בלי לבדוק מי אשם, והתביעה נגד המעסיק נשענת על רשלנות או על הפרת חובה שבחוק.
בעמוד הזה הסברנו מתי אפשר לתבוע את המעסיק, איך בודקים אם זה כדאי, מה הפיצוי יכול לכלול, איך הוא מתחשב בכסף מהביטוח הלאומי, ועד מתי אפשר להגיש. משרד קלי אלמקייס ושות׳, בשדרות משה גושן 90 בקרית מוצקין, ליד מפרץ חיפה ואזורי התעשייה של הקריות, מלווה עובדים שנפגעו מחיפה, מהקריות ומהצפון, וגם מכל הארץ.
לקריאה משלימה באתר: תאונות עבודה – מיצוי זכויות מול ביטוח לאומי | עורך דין תאונות עבודה בחיפה | עורך דין תאונות עבודה בקריות
ביטוח לאומי ותביעה נגד המעסיק: שני מסלולים
| ביטוח לאומי (נפגעי עבודה) | תביעת נזיקין נגד המעסיק | |
|---|---|---|
| צריך להוכיח אשמה? | לא | כן: רשלנות או הפרת חובה חקוקה, וקשר סיבתי לנזק |
| מה משולם | דמי פגיעה, ואם נשארה נכות: מענק או קצבה | פיצוי על כל הנזק, כולל כאב וסבל |
| ממי | המוסד לביטוח לאומי | המעסיק, ובדרך כלל בפועל חברת הביטוח שלו |
| עד מתי | תביעה לביטוח לאומי מגישים מוקדם ככל האפשר | בדרך כלל עד 7 שנים (פירוט בהמשך) |
| הקשר ביניהם | משולם קודם | מה שהתקבל מביטוח לאומי מנוכה מהפיצוי |
שני המסלולים לא סותרים זה את זה. ברוב המקרים מתחילים בביטוח הלאומי, ובמקביל בודקים אם יש עילה נגד המעסיק. על המסלול בביטוח הלאומי וסכומי הנכות אפשר לקרוא בעמוד חישוב קצבת נכות מעבודה ומענק חד-פעמי.
מתי המעסיק אחראי לפגיעה?
לפי פקודת הנזיקין, יש שתי עילות עיקריות. רשלנות (סעיפים 35–36) היא מצב שבו המעסיק לא נהג כמו שמעסיק סביר היה נוהג כדי למנוע את הפגיעה. הפרת חובה חקוקה (סעיף 63) היא מצב שבו המעסיק לא קיים חובה שנקבעה בחוק או בתקנות, כמו חובות בטיחות והדרכה, והפגיעה היא מהסוג שהחובה נועדה למנוע. בשני המקרים צריך להראות גם קשר סיבתי: שהמחדל הוא שגרם לפגיעה. דוגמאות נפוצות:
- עבודה בגובה בלי רתמה, מעקה או פיגום תקין
- מכונה בלי מיגון, או ציוד שלא עבר תחזוקה
- רצפה רטובה או שמנונית בלי סימון, מעברים חסומים, תאורה לקויה
- הרמת משאות כבדים בלי ציוד עזר, בלי עוד ידיים ובלי הדרכה
- עבודה עם חומרים מסוכנים בלי ציוד מגן
- עובד חדש שהוצב בעבודה מסוכנת בלי הדרכה מתאימה, או שיטת עבודה מסוכנת ש"תמיד עבדו ככה"
לפעמים האחריות היא גם של גורם אחר, כמו קבלן ראשי באתר בנייה, בעל המקום או יצרן של ציוד פגום. בודקים את כל מי שקשור לאירוע, כי אפשר לתבוע כמה גורמים יחד.
האם כדאי לתבוע את המעסיק? 5 שאלות שבודקים
לא כל תאונת עבודה מצדיקה תביעה נגד המעסיק. לפני שמחליטים, בודקים חמש שאלות:
| השאלה | מחזק את התביעה | מחייב זהירות |
|---|---|---|
| האם יש ראיה למחדל בטיחותי? | תמונות, עדים, דיווח בכתב, ציוד שלא תוקן | לא ברור מה גרם לתאונה, ואין עדים או תיעוד |
| כמה גדול הנזק? | נשארה נכות, נפגעה היכולת לעבוד, יש הפסדי שכר | פגיעה קלה שחלפה בלי נכות ובלי הפסדים |
| כמה משלם הביטוח הלאומי? | הנזק הכולל גבוה בהרבה ממה שמשולם שם | הגמלאות קרובות לשווי הנזק, ולכן אחרי הניכוי נשאר מעט |
| האם תהיה טענה לאשם תורם? | העובד פעל לפי ההוראות ושיטת העבודה במקום | נטען שהעובד הפר הוראה ברורה או לא השתמש בציוד שסופק |
| האם יש ממי לגבות? | יש למעסיק ביטוח חבות מעבידים, או שיש גורם נוסף אחראי | לא ברור אם קיים ביטוח |
בפגישה הראשונה אנחנו עוברים על השאלות האלה יחד איתכם, כדי שתדעו מראש אם יש טעם להיכנס להליך.
מה הפיצוי יכול לכלול
בתביעת נזיקין מחשבים את כל הנזק שנגרם, ואחר כך מנכים את מה שמשלם הביטוח הלאומי. הרכיבים העיקריים:
- כאב וסבל, רכיב שהביטוח הלאומי לא משלם בכלל
- הפסדי שכר בעבר ובעתיד, כולל ההפרש שהביטוח הלאומי לא מכסה
- הוצאות רפואיות ונסיעות, וגם עזרה של אחרים בבית
- פגיעה בפנסיה ובזכויות סוציאליות
להערכה ראשונית של הפסדי השכר אפשר להיעזר במחשבון הפסדי השתכרות שבאתר.
איך הכסף מהביטוח הלאומי משפיע על הפיצוי
לפי סעיף 82 לפקודת הנזיקין, הגמלאות שהביטוח הלאומי שילם או ישלם בגלל אותה פגיעה מנוכות מהפיצוי שהמעסיק חייב. לכן התביעה נגד המעסיק שווה בעיקר כשהנזק גדול יותר ממה שהביטוח הלאומי משלם, ובמיוחד ברכיב הכאב והסבל ובהפסדי שכר גבוהים.
חשוב: כדי לחשב נכון את הניכוי, כדאי לקבוע קודם את אחוזי הנכות בביטוח הלאומי. נכות זמנית מזכה בגמלה מ-9%, נכות קבועה של 10%–19% מזכה במענק חד-פעמי, ומ-20% בקצבה חודשית. הפירוט בעמוד חישוב קצבת נכות מעבודה ומענק חד-פעמי.
ביטוח חבות מעבידים: מי משלם בפועל
לרוב המעסיקים יש ביטוח חבות מעבידים, שמכסה את האחריות שלהם כלפי עובדים שנפגעו. במקרים כאלה התביעה מוגשת נגד המעסיק ונגד חברת הביטוח שלו, ואת ההליך מנהלת בפועל חברת הביטוח, שגם משלמת את הפיצוי. כלומר, התביעה בדרך כלל לא יוצאת מהכיס הפרטי של המעסיק.
אשם תורם ונטל ההוכחה
גם אם העובד לא נזהר, זה לא מבטל את התביעה. לפי סעיף 68 לפקודת הנזיקין, בית המשפט מפחית את הפיצוי בשיעור שנראה לו צודק לפי חלקו של הנפגע. בתי המשפט בודקים בין היתר אם העובד קיבל הדרכה, מה הניסיון שלו, ואם פעל לפי שיטת העבודה שהמעסיק הנהיג.
מהצד השני, נטל ההוכחה על העובד: הוא צריך להראות מה קרה, מה המעסיק לא עשה, ושזה מה שגרם לפגיעה. לכן תיעוד מזמן אמת, כמו תמונות, הודעות, עדים ורישום נכון בחדר המיון, שווה הרבה.
מה עושים אחרי תאונת עבודה? צעד אחר צעד
- טיפול רפואי מיד, ולספר לרופא שהפגיעה קרתה בעבודה, כדי שזה יירשם.
- לדווח למעסיק בכתב ולשמור עותק.
- לתעד: תמונות של המקום והציוד, שמות וטלפונים של עדים, ולבקש לשמור צילומי מצלמות.
- להגיש תביעה לביטוח הלאומי על טופס בל/211 (טפסי נפגעי עבודה).
- לשמור מסמכים: תלושי שכר, אישורי מחלה, קבלות.
- לפנות לייעוץ כדי לבדוק אם יש עילה נגד המעסיק, לפני שחותמים על משהו.
מקרים מיוחדים
- תאונת דרכים בזמן העבודה או בדרך אליה: חלים כללים אחרים, לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. ראו תאונות דרכים.
- עצמאים: אין מעסיק לתבוע, אבל לפעמים יש צד שלישי אחראי. ראו תאונת עבודה לעצמאים.
- פגיעה מצטברת: גם פגיעה שהתפתחה לאורך זמן בגלל תנאי העבודה יכולה להצדיק בדיקה. ראו למשל פגיעות ברכיים בעבודה ותסמונת התעלה הקרפלית כתאונת עבודה.
- פגיעה בקרסול או נפילה: ראו פגיעה בקרסול בתאונת עבודה.
עד מתי אפשר להגיש תביעה נגד המעסיק?
תביעת נזיקין בגין נזק גוף מתיישנת בדרך כלל אחרי 7 שנים מיום התאונה (סעיף 5 לחוק ההתיישנות).
- נזק שהתגלה מאוחר: לפי סעיף 89 לפקודת הנזיקין, כשהנזק לא התגלה ביום שקרה, סופרים מיום הגילוי, אבל לא יותר מ10 שנים מיום הנזק.
- מה עוצר את השעון: הגשת התביעה לבית המשפט. פנייה לחברת הביטוח או משא ומתן איתה לא עוצרים את הספירה.
בפועל, ראיות נעלמות הרבה לפני כן: עדים עוזבים, ציוד מוחלף ומצלמות נמחקות. לכן כדאי לבדוק את האפשרות כבר בתחילת הדרך, ולא רק אחרי שהתיק בביטוח הלאומי הסתיים.
שאלות נפוצות – תביעה נגד המעסיק
אם קיבלתי כסף מביטוח לאומי, אפשר לתבוע גם את המעסיק?
כן, אם הפגיעה נגרמה ברשלנות של המעסיק או בגלל הפרת חובת בטיחות. מה שהביטוח הלאומי שילם או ישלם מנוכה מהפיצוי, אבל התביעה יכולה לכסות רכיבים שהביטוח הלאומי לא משלם, כמו כאב וסבל.
האם המעסיק ישלם מהכיס שלו?
בדרך כלל לא. לרוב המעסיקים יש ביטוח חבות מעבידים, וחברת הביטוח היא שמנהלת את התביעה ומשלמת את הפיצוי.
מה אם גם אני לא נזהרתי?
זה לא מבטל את התביעה. בית המשפט יכול להפחית את הפיצוי בגלל אשם תורם, לפי חלקו של העובד, אבל אחריות המעסיק לבטיחות נשארת.
תוך כמה זמן צריך להגיש תביעה נגד המעסיק?
בדרך כלל עד 7 שנים מיום התאונה. כשהנזק התגלה מאוחר סופרים מיום הגילוי, אבל לא יותר מ-10 שנים מיום הנזק. מה שקובע הוא הגשת התביעה לבית המשפט, לא פנייה לחברת הביטוח.
צריך לחכות שהתיק בביטוח הלאומי ייגמר?
לא חייבים, אבל כדאי שאחוזי הנכות בביטוח הלאומי ייקבעו לפני שמחשבים את הפיצוי, כי הגמלאות מנוכות ממנו. את הראיות כדאי לאסוף מיד.
מה צריך כדי להוכיח רשלנות של המעסיק?
תמונות של המקום והציוד, עדים, דיווח בכתב על התאונה, מסמכים רפואיים, ולפעמים חוות דעת של מומחה בטיחות. ככל שהתיעוד מוקדם יותר, כך הוא חזק יותר.
אפשר לתבוע גם אם אני עדיין עובד אצל אותו מעסיק?
התביעה מופנית בדרך כלל גם לחברת הביטוח של המעסיק. כדאי לקבל ייעוץ כדי להבין את הסיכויים, את הסכומים ואת ההשלכות במקרה שלכם.
עורך דין לתביעה נגד המעסיק בחיפה ובקריות
נפגעתם בעבודה, במפעל, בנמל, באתר בנייה או בכל מקום עבודה אחר, ואתם לא בטוחים אם המעסיק אחראי? נבדוק את הנסיבות, את התיעוד ואת מצב התיק בביטוח הלאומי, ונסביר אם יש עילה ואם התביעה כדאית. המשרד בשדרות משה גושן 90 בקרית מוצקין, ומשרת את חיפה, קרית ביאליק, קרית אתא, קרית ים, קרית מוצקין וכל הצפון. התקשרו 054-925-0411 או השאירו פרטים בעמוד יצירת קשר.
📞 לשיחת ייעוץ: 054-9250411
המידע בעמוד הוא מידע כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.
