עורך דין לשון הרע המטפל בתביעות בגין פרסומים ברשתות חברתיות נתקל יותר ויותר במקרים שבהם פרסום ויזואלי (תמונה / קולאז׳ / “מם”) יוצר מסר מכפיש – גם בלי לכתוב במפורש את המילים הקשות. פסק דין שניתן בבית משפט השלום בחיפה ממחיש היטב את העיקרון: כאשר מצמידים את פניו של אדם לקולאז׳ הכולל דמויות המזוהות עם עבירות מין או ייחוסים חמורים, ומצרפים מסר של “אזהרה” לציבור – המשמעות עלולה להתפרש כייחוס מסוכנות ופגיעה קשה בשם הטוב, ולהיחשב לשון הרע לפי החוק. כאשר פונים אל עורך דין לשון הרע בעקבות פרסום מכפיש בפייסבוק, הבדיקה הראשונה היא משמעות הפרסום. במקרים רבים, עורך דין לשון הרע נדרש לבחון לא רק את המילים הכתובות, אלא גם את ההקשר החזותי והמסר המשתמע מהפרסום. בפסק הדין ת״א 24765-02-23 פינקל נ׳ בית הלחמי (שלום חיפה, 14.08.2025), בו משרדנו ייצג את התובע, בית המשפט קבע כי הפרסום מהווה לשון הרע ופסק לתובע 63,000 ₪ פיצוי ללא הוכחת נזק, כולל הוצאות ושכר טרחת עו״ד.
עורך דין לשון הרע בחיפה קריות וצפון הארץ – פרסום בפייסבוק וקולאז׳ תמונות
בפייסבוק (וגם באינסטגרם ובטיקטוק) התפוצה מהירה, המסר נקלט מיד, והנזק למוניטין עלול להיות מיידי. ככל שהפרסום יוצר הקשר משפיל או מבזה, ומציג את הנפגע כמי שיש להיזהר ממנו – במיוחד בהקשרים פליליים או מיניים – הוא עשוי להיחשב לשון הרע גם אם “לא נאמר מפורשות” שהאדם ביצע עבירה. בפסק הדין נקבע שהאופן שבו הוצג התובע בתוך הקולאז׳, יחד עם מסר האזהרה, מייצר משמעות של השחרה וייחוס מסוכנות – ולכן מדובר בלשון הרע.
מה קבע בית המשפט בגין הפרסום?
הנתבעת פרסמה בפייסבוק קולאז׳ עם תמונות של שישה גברים, וביניהם התובע, כאשר בקולאז׳ נכללו גם דמויות מוכרות (כגון: גואל רצון, דניאל אמבש וכ"ו) שיוחסו להן/הורשעו בעבירות מין או טענות חמורות, ולצדן מסר שמזהיר להתרחק. בית המשפט בחן את המשמעות שהפרסום “משדר” לקורא הסביר וקבע:
- זהו פרסום לכל דבר ועניין, גם כשהוא ויזואלי.
- המשמעות היא ביזוי והשפלה והעמדת התובע בשורה אחת עם עברייני מין.
- בנסיבות העניין לא התקבלו ההגנות שהועלו.
- נפסק לתובע 63,000 ₪ כפיצוי ללא הוכחת נזק (כולל רכיבי הוצאות ושכ״ט כפי שנפסקו).
האם “תמונה” נחשבת פרסום לפי חוק איסור לשון הרע?
כן. חוק איסור לשון הרע מכיר בפרסום גם בדרך של “ציור”, “דמות” וכל אמצעי שמביא מסר לקהל. המשמעות נקבעת לפי ההקשר הכולל: מי מופיע בתמונה, לצד מי הוא מוצג, איזה טקסט/אזהרה נלווים, ומה קהל היעד. בפסק הדין הודגש שהקולאז׳ אינו “סתם תמונה” – אלא מסר שמזהיר מפני התובע ומכתים את שמו.
פיצוי ללא הוכחת נזק – מתי זה עובד בפועל?
בחוק קיימת אפשרות לקבל פיצוי גם בלי להוכיח נזק כספי. בתי המשפט שוקלים בין היתר: חומרת ההשמצה, התפוצה, ההקשר, התנהלות לאחר הפרסום (למשל הסרה/עריכה), והשאלה האם הייתה כוונה לפגוע. בפסק הדין נפסק פיצוי בסכום 63,000 ₪ – ללא הוכחת נזק ממוני.
מה חשוב לעשות מיד אחרי פרסום מכפיש ברשת?
- תיעוד מלא: צילום מסך כולל תאריך/שעה, תגובות, שיתופים, לייקים והקשר.
- תפוצה: האם זה פומבי/קבוצה/עמוד עסקי? כמה עוקבים? מי הגיב/שיתף?
- פנייה להסרה: דרישה מסודרת בכתב (ולשמור הוכחת מסירה).
- איסוף נזק: פגיעה בעבודה, לקוחות, עוגמת נפש גם אם מתבססים על פיצוי ללא הוכחת נזק.
- ייעוץ משפטי מהיר: התאמת אסטרטגיה: תביעה, מכתב התראה, בקשה לצו ועוד – לפי נסיבות המקרה.
המסגרת המשפטית
הבסיס המשפטי מצוי ב־ חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה–1965 , המסדיר מהו “פרסום”, מהי לשון הרע, ומהן ההגנות והסעדים האפשריים.
תחומי טיפול נוספים במשרד
סיכום
פסק הדין מחיפה מדגיש נקודה קריטית: גם פרסום חזותי (קולאז׳/תמונה) יכול לעלות כדי לשון הרע, במיוחד כשהוא “מדביק” לאדם הקשר עברייני/מיני ומשדר לציבור להיזהר ממנו. במקרה שנדון נפסק פיצוי 63,000 ₪ ללא הוכחת נזק. בין אם מדובר בקולאז׳, סטטוס או שיתוף פוסט – פנייה מוקדמת אל עורך דין לשון הרע בחיפה עשויה לעשות את ההבדל בין פגיעה מתמשכת לבין קבלת פיצוי משמעותי. אם נפגעת מפרסום מכפיש בפייסבוק/אינסטגרם/טיקטוק – בחיפה, בקריות, בצפון או בכל הארץ – מומלץ לפעול מהר, לתעד נכון, ולבנות תיק ראיות מסודר.
